החלטה בתיק פש"ר 37543-05-12

בפני בקשה למתן הוראות שהגיש צד ג' - בנק הפועלים [בקשה מס' 6]. צד ג' ביקש הוראות כיצד לפעול בחשבון המנוהל על ידי החייבת ובעלה כאשר בעלה מבקש למשוך כספים מאותו חשבון, וכן כיצד לפעול לגבי יתרת הכספים המצויה בחשבון.

נימוקי הבקשה :

החייבת ובעלה מנהלים חשבון משותף, כשלכל אחד מהם זכות חתימה. לחייבת הותר לנהל חשבון עו"ש לצורך קבלת משכורת, וכן ביצוע משיכות עד לגובה המשכורת, ובלבד שלא תיווצר בחשבון יתרת חובה. החייבת הפקידה לחשבון משכורת ביום 9/11/12 ובאותו יום נמשך סכום הקרוב לסכום המשכורת. בחשבון הבנק היתה יתרת זכות בסכום של 51,202 ש"ח נכון ליום 24/9/12 במסגרת פקדון לזמן קצוב, אך גם היתה יתרת חובה בסך 14,100 ש"ח. הבנק פרע את יתרת החובה מתוך כספי הפיקדון ונותרה יתרת זכות של 20,000 ש"ח. הבנק מבקש הוראות כיצד לפעול בסכום זה וכיצד לפעול בעתיד בחשבון המשותף.

הבעל הגיש תגובה בה ציין כי בני הזוג מצויים בהליכים של התרת נישואין המתנהלים בבית המשפט. הצדדים ערכו ביניהם הסכם בו התייחסו לחשבון המשותף, קבעו כי הפקדונות בחשבון ישמשו לסילוק הלוואה והיתרה תחולק בין הצדדים באופן שווה. כמו כן, הסכימו הצדדים כי יפרידו את חשבונות הבנק המשותפים וכל אחד יפתח חשבון על שמו באופן שהבעל ישאר בעלים בחשבון וידאג להוצאת האישה מהחשבון. הם פנו לבנק אך הבנק סירב לבצע את ההפרדה. בעלה של החייתב טוען כי הוא זכאי למחצית מיתרות הזכות בחשבון, הן מתוקף היותו שותף בחשבון והן מתוקף הסכם הגירושין.  לפיכך, הוא מבקש שבית המשפט יתן הוראות שיאפשרו לו למשוך את מחצית הכספים וכן את משכורתו.

הכנ"ר הגיש תגובה בה ציין כי מאחר שניתן נגד החייבת צו כינוס ביום 9/7/12, לא היה הבנק רשאי לפעול באופן עצמאי וחד צדדי לפירעון של הפקדון לצורך תשלום יתרת החובה, כיוון שבכך יש משום העדפת נושים פסולה. לפיכך ביקש ב"כ הכונ"ר שבית המשפט יורה לבנק להעביר לקופת הכינוס מחצית מסכום הפקדון שמומש, דהיינו סך של 25601 ש"ח וככל ויוותר חוב של החייבת כלפי צד ג' הוא רשאי להגיש תביעת חוב בתיק החייבת בהתאם להוראות הדין.

החייבת עצמה הודיעה שהיא משאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט בכפוף לכך שהיא מבקשת שבית המשפט יורה על קיזוז חוב הפיגור במשכנתא בטרם העברת מחצית הכספים לקופת הפש"ר. מדובר בחוב של 8,900 ש"ח. במסגרת ההסכם בין החייבת לבעלה, ויתר בעלה על חלקו בדירת המגורים וכיום הדירה היא בבעלותה ובבעלות אמה ועל הדירה רובצת משכנתא. התנאי לויתור הבעל על דירת המגורים הוא שהחייבת תמשיך בתשלום המשכנתא.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נראית לי עמדת הכנ"ר לפיה הבנק לא היה רשאי, על אף זכותו על פי ההסכם, לגרום להעמדת הפקדון לפירעון לצורך כיסוי יתרת החובה וזאת מאחר שלחייבת ניתן צו כינוס וממועד צו הכינוס היה על הבנק לפעול בהתאם לפקודת פשיטת הרגל.

על פי הודעת הבנק נצבר פקדון לזמן קצוב בחשבון המשותף בסך של 51,202 ש"ח נכון ליום 24/9/12. גם על פי הסכם הגירושין וגם נוכח העובדה שמדובר בחשבון משותף, מחצית מסכום זה יש לייחס לחייבת ומחצי מסכום זה לבעלה.  על פי ההסכם בין הצדדים, הסכימו בני הזוג שהחשבון ימשיך להתנהל על שמו של הבעל בלבד.

כיוון שכך, אני מורה כדלקמן:

1.         ניתנת בזה הוראה לבנק לגרוע את שמה של החייבת מחשבון הבנק המשותף, וחשבון זה ייוחד לבעל בלבד, כפי שהוסכם גם בין בני הזוג.

2.         צד ג', הבנק, יעביר מחצית מהסכום של 51,202 ש"ח - דהיינו סך של 25,601 ש"ח, לקופת הפש"ר. באשר למחצית הנוספת ינהג הבנק בהתאם לתנאי החשבון ולהסכם בינו לבין הבעל.

3.         ככל שלבנק יש טענה לחוב כלפי החייבת, הוא רשאי להגיש תביעת חוב. בנסיבות העניין ולאור האמור לעיל, ניתנת בזה ארכה לבנק להגיש תביעת חוב למשרדי הכנ"ר בתוך 60 יום מהיום.

4.         החייבת רשאית לפתוח חשבון בנק נפרד, וזאת בכפוף לתנאי הבנק, להוראות הפנימיות המחייבות את הבנק ולהוראות בנק ישראל ובלבד שבחשבון לא תתאפשר יתרת חובה.

ניתנה היום,  י"ג אייר תשע"ג, 23 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.